מונליטיות שיפוטית

זה לא מקרה שמי שהיה בדעת מיעוט בערעורו של זדורוב הוא כבוד השופט ד”ר יורם דנציגר שהיה פרקליט פרטי רוב חייו ולא איש המנגנון (כבוד השופט יצחק עמית התקדם ממינוי לבית המשפט השלום לאחר שהיה עורך דין פרטי רק כעשור, בדומה למסלול של כבוד השופט זילברטל).

כבוד השופט דנציגר לא קיבל את ההודאה שנגבתה מזדורוב. הוא מצא בה חורים רציניים. האם זה מקרה ? אני מאמין שלא.

ההבדל הנוסף מעבר לנסיון האישי כעורך דין פרטי והעובדה שד”ר שנציגר לא התקדם כחלק ממנגנון המינויים המשפטי הרגיל (מהשלום למחוזי לעליון) הוא שכבוד השופט דנציגר גם התנסה בחקירת משטרה כשהיה כבר שופט בית המשפט העליון. ארבע שנים לאחר מינוייו כשופט עליון הוא מצא את עצמו בעמדה הבלתי נעימה של נחקר (2011 – ספיחי פרשת לחינאי). החשדות כנגד השופט דנציגר הופרכו מחוסר אשמה, שהיא דרגת הזיכוי הגבוהה ביותר. לאחר מכן חזר ד”ר דנציגר לכהונתו בבית המשפט העליון וטוב שכך.

גם כבוד השופט דנציגר וגם כבוד השופטת גרסטל בתפקידה כנציבת ביקורת אינם מאמינים לפרקליטות בוודאי בהקשר של הרשעת זדורוב. רק על הבסיס הזה היה צריך לזכות את זדורוב מחמת הספק.

אם הם לא מאמינם לפרקליטות למה שאני אאמין ?

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1165149

מניע – התביעה גם לא הצליחה לבסס מניע לרצח. עד עכשיו לא ברור מה הוא המניע לרצח… ולזדורוב אין עבר של אלימות או אף רישום פלילי…

כלי הרצח – מומחית מטעם המדינה (הפתולוגית ד”ר מאיה פרומן שנבחרה במכרז להיות בתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית) טענה בעדות שהסכין לא מתאימה לחתך. עדות נוספת בתצהיר של ראש המכון לרפואה משפטית – (לא סתם עד…) שתמכה בפרומן דוכאה על ידי הפרקליטות. זה אסור על פי חוק -חובה להביא עדות כזו ולאפשר אותה. תקראו את דבריה הברורים מאוד של השופטת גרסטל אודות פרקליט המדינה שי ניצן בענין הזה בדיוק.

מי שטוען שיש גם אפשרות של סכינים יפניות משוננות ושאולי לזדורוב היה אותו זה טיעון כל כך אבסורדי שהוא מבטל יסודות בשפיטה המערבית כולל כל הנושא הראייתי וחזקת החפות. מי שקורא ומבין – עורו יצטמרר.

הודאות – הודאות שנגבות מנאשמים כיום הן בעייתיות בעיני מאוד. דברי השופט דנציגר על החורים בהודאה עצמה מעידים על טיב ההודאה והיא חסרת משמעות.

המניע לא ברור, לגבי כלי הנשק יש דעות סותרות של מומחים מטעם המדינה. וההודאה כאמור לא שווה דבר.

כבוד השופט דנציגר לא קיבל את הצהרות המדינה או מספיק שקיבל את הצהרות העד המומחה של המדינה עצמה – ד”ר פרומן בכדי לקבוע שיש לזכות.

לא רק שיש ספק הוא הרבה יותר מסביר וספק סביר הוא תנאי הסף לזיכוי. מספיק לקרוא את מה שכתבה השופטת גרסטל אודות התנהלות הפרקליטות בעניין זדורוב והעדויות של מומחים מטעם המדינה בכדי להבין שלא ניתן להרשיע את זדורוב בתנאים הללו.

כבוד השופט דנציגר כיבד את רוח ולשון החק שקובע שאם יש ספק סביר אז אין הרשעה. אני מאמין שהסיבה שהוא זיכה בעוד שהאחרים בחרו להרשיע היא לא מקרית והיא נעוצה ברקע האישי והמקצועי שלו כמו גם בעובדה שאת הקריירה שלו הוא לא חייב למנגנון הבירוקרטי המשפטי.

אני מאמין שהרוצח עדיין בחוץ ובפנים יושב אדם בשם זדורוב שהוא חף מפשע. אבל תחושות ואמונות אינן משנות. יש ספק והוא הרבה מעל לסביר וזדורוב ימשיך לשבת בכלא.

עושה רושם שמעבר לרצח המזעזע כלשעצמו מה שהשופטים הנכבדים העלימו זה גם חזקת החפות כמו גם את כל החקיקה העניפה בנושא התשתית הראייתית. ועם ההעלמה הזו הם גם מעלימים ופוגעים קשות באמונה הכל כך קריטית לדמוקרטיות ליברליות שהיא האמונה של הציבור במערכת המשפט הישראלית לכל אורכה.

כשאין ודאות לגבי כלי הנשק ואין מניע לרצח מה שנשאר זו ההודאה – וההודאה הזו לא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו – לא ניתן להרשיע. זה לא עניין של אמונה או תחושה. זה החק!

מחול השדים מסביב להחלטה הזו לא בא לטעמי על סיומו כפי שקיוותה פרלקיטת מחווז צפון עם פרסום פסק הדין. לדעתי ואני מקווה “שמחול השדים” רק מתחיל (“מנגד, עו”ד מירית שטרן, פרקליטת מחוז צפון, הביעה סיפוק מההחלטה. “בית המשפט קץ למחול השדים ובכך ייגמר העניין”).

יום עצוב מאוד!

מה שיקרה עכשיו שבעוד מספר שנים יחונו את זדורוב – ובכך ינסו להשתיק ולהשכיח את העניין.

ועכשיו תחשבו שוב על הרכב הועדה למינוי שופטים ושיש עדיפות מוחלטת ליוצאי הפרקליטות כמינוי לשופטים זוטרים ו/או כמיניויים בכירים לשופטים מכהנים. תחשבו על כך שכל הנסיונות לבצע רפורמות בועדה לממינוי שופטים מוכשלות על ידי השופטים הפרקליטות ועיתונאות חסרת אחריות ועומק.

רק לסבר את האוזן – אחוזי ההרשעה במדינת ישראל הם מהגבוהים בעולם וחסרי תקדים לגבי דמוקרטיה מערבית…

ונקודה אחרונה אודות המדע של הרפואה המשפטית:

ב 16 בנובמבר השנה התפרסם מאמר חשוב מאין כמותו ב Boston Review המעמיד בשאלה את היכולת לסמוך על רפואה משפטית. מה שטענה השופטת גרסטל כלפי פרקליט המדינה והפרקליטות בכלל הוא בדיוק מה שמתואר במאמר

– The close association between forensics and law” enforcement is particularly controversial. According to Frederic Whitehurst, a chemist and former FBI investigator, forensic scientists can “run into a sledgehammer” when they contradict prosecutors’ theories.”

http://bostonreview.net/…/nathan-robinson-forensic-pseudosc…

יש ספק אז אין ספק וכאן הספק לא מנקר הוא ממש צועק

חייבים לשחרר את זדורוב !