לא משנה מה חושבים על הבלוג החברים של ג’ור’ג (האמת אני נהנה הוא רוב הזמן מצחיק אותי בקיצוניות שבה הוא כותב ובפרשנות שלו) ולא חייבים להסכים איתו אבל חייבים להתנגד באופן חד משמעי לנסיון הזה של הצנזורה הצבאית. אני כן מבקש לציין שאני חושב שמאוד חשוב שיש אנשים כמו יוסי גורבץ וחלק ממהערות והפוסטים שלו אני מוצא שהם חשובים ומאירים דברים פחות נוחים. ההערה שלו אודות איסור המפגש עם עורכי דין לעזרא נאווי הייתה מאירת עיניים מאין כמותה. אני אלחם בכל כוחי על זכותו של יוסי גוורביץ להביע את דעתו החופיש ללא חשש מצנזורה או נקמנות. דרישה של הצנזורה היא חמורה מאין כמותה. יוסי גורביץ – החברים של גורג – ככל הנראה דיבר על פעילות של הריסת בתים של צה”ל ביהודה ושומרון. זו זכותו. חובתנו היא לעמוד על משמר חופש הביטוי בעיקר של אנשים כמו יוסי גורביץ. זו מהותה של דמוקרטיה. לשמור על זכות הדיבור של אלו שלא מסכימים איתם. אני עוקב אחר יוסי גורביץ – הוא לא כתב שום דבר שהוא סוד צבאי שאני ראיתי. הוא לא עוסק בדברים הללו (מעט מצחיק שהצנזורה משתיקה את גורביץ אבל גבי אשכזני שמדבר על הסודות של מדינת ישראל עם עיתונאים זה בסדר…). זה יתחיל עם גורביץ מטעמי ביטחון זה לא ייסתיים שם.
הצנזורה הצבאית הודיעה לי הערב שהיא דורשת לראות מראש את הפוסטים והסטטוסים שאני כותב ביחס לצה”ל ולמערכת הבטחון. אין בדעתי לציית לדרישה.
המשמעות של הדרישה הזו היא חיסול המדיה החדשה בישראל, שנשמתה היא מהירות התגובה. אני בוחן את הצעדים המשפטיים שזמינים לי.
ספרו לי עוד על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
