אין לי מושג מדוע הם פנו אליי כנראה היו חסרים להם סטטיסטים לארוחת הערב אבל פנו אליי ובקשו שאבוא לפגוש משלחת מברזיל. מולי ישב RK לבוש כמו לחוף הים ומסתבר שהוא בעל קרן השקעות. במקרה הגעתי מעט מאוחר והושיבו אותי מול לא ידעתי מי הוא. כוס שניה של יין – מה המשמעות של החיים בישראל הוא שואל אותי. אני אומר את כל הקלישאות הרגילות יהודי/עצמאות/חירות…אבל זה בא עם מחיר אני אומר לו – מלחמות צבא מיסוי ועוד…ביטחון אישי הוא שואל? כן אני אומר לו גם…והוא מעיף מבט מזלזל כזה אני כמעט מתנצל ומשפיל מבט, זה מה יש אני אומר….ואז הוא אומר אין לך מושג על מה שאתה שח (טוב לזה רגיל מאשתי) ….כשאתה מדבר על ביטחון אישי הוא אומר לי במבט מרחם – אשתי והילדים נוסעים ברכב ממוגן ירי עם מאבטחים והילדים בסאו פאולו. ואז הוא אומר ישראל בשבילו היא מקלט ועוגן. הידיעה שיש ישראל ליהודים נותנת עוצמה לקהיליה היהודית בברזיל. לא רק כמקלט אל, גם כידיעה שיש צבא יהודי לוחם, ויש יהודים לוחמים וכן שיש יהודים נוקמים כפי שהיו בנאצים. אין לך מושג כמה זה חשוב לנו הוא אמר. והוא סיפר על כך שהם תרמו אפודים במלחמה האחרונה לצבא היהודי הנוקם והנורא – ועכשיו באמת הרגשתי מבוייש ומושפל. עם יתרות מטבע זר של למעלה מ-70 מיליארד דולר עם טייסת שניה מוזמנת של F35 מדינת ישראל של ההי טק מבקשת נדבות לאפודים?…הורדתי את הראש ומלמלתי דבר מה על הבירוקרטיה שלא הפנימה ועל הרצון לשמור על הקשר עם הפזורה גם באמצעות תרומות…מדינת ישראל שבה הם באו גם לחפש אולי פתרון לזיקה מחפשת תרומות לאפודים ללוחמים – בסאו פאולו? לא ידעתי היכן לקבור את עצמי…והוא רואה את המבוכה הניכרת שלי שואל מה אפשר לעשות למענכם? והדבר היחידי שעולה לי בראש זה – תקפידו על חינוך יהודי וציוני – עזבו את הכסף כתרומה לישראל. תשקיעו בחינוך של הילדים שלכם זה הכי חשוב. וכנראה בפעם הראשונה באותו הערב הסכמנו על דבר מה מבלי שאחד מאיתנו ירגיש מבוייש.
