מצטער מסע היחצנות החנפני והמטעה הזה הוא בלתי נסבל. זכור לי כיצד טרחו לתאר את כבוד הנשיא ורעייתו כמי שנסעו ברכבת כמו כל אמריקאי לוושינגטון כאשר בפועל העלות של היח”צ ההוא לא הייתה בה שום חסכון (במקרה הטוב לא היה בנסיעה ההיא בקרון מיוחד לוושינגטון חסכון). אבל מה שיותר מרגיז שכבוד הנשיא ריבלין יותר מפעם אחת היה מוכן בצורה פומבית וגם בחו”ל לדבר על בני עמו שבחרו בטרור ו/או לנזוף בבני עמו במקום לעמוד לצידם. זו אמת המידה הראויה והחשובה באמת. כשהוא מבצע את ההבחנה (במגוון של צורות) בינו ובין העם שהוא אמור לייצג במקום לדבר בעדו ולהתייצב בראשו. זה כי כבודו לפעמים מעט חשוב לו מכבוד עמו. כשיש לו נושא בעייתי בעיניו אז הוא לא בדיוק “טס עם העם”. אז הוא נוזף בעם ואפילו באנגלית. זאת מבלי להזכיר עדיין התבטאויות מעליבות ומתרפסות שאינן מתאימות לנשיא מדינת ישראל אודות החלטות בית המשפט העליון האמריקאי בנושא ירושלים שכבוד הנשיא ריבלין הודיע שהוא מצדיע להן מבלי להבין כלל את משמעות ההצהרות שלו.
System D 