שמעון פרס הלך למותו

נשיאה לשעבר של מדינת ישראל שמעון פרס הלך לעולמו. אם למות כאיש ממש מבוגר אז בדרכו – הלוואי עליי. במלוא חושיו עד שבועיים לפני מותו, בהכרה מלאה, פעיל, אופטימי ויוצר. כך הייתי בוחר למות כאדם ממש מבוגר. צועד על רגליי אל מותי ולא מתגלגל לשם. מודע למצבי ומכיר בו. קצר יחסית ולעניין. היה דבר מה הירואי גם במלחמה שלו על חייו כשהוא חסר הכרה. הייתה לי תחושה שאם יש אדם שיש לו מספיק תעצומות ורצון לנצח את המגבלות הפיסיות זה האיש – שבאיזו שהיא צורה יש לו את זה בגנטיקה. את היכולת להתגבר ולעשות התחל מחדש. את זה מאוד הערכתי וכיבדתי. בשעת מותי כאדם מאוד מאוד מבוגר אני גם רוצה להיות מוקף בבני משפחתי. מותו של אדם מאוד מאוד מבוגר שחי חיים מלאים וכנראה לא סבל בזמן מותו לא יכול להיות מוגדר כטרגדיה. עצוב לרבים מאוד, עצוב גם לי. עם לכתו לא אעשה מעשה ביילין אבל גם לא אהיה צבוע. על זה ביום אחר.