ערב יום כיפור. האירוע בקלנדיה, ויכול להיות שיש גם אחרים, הוא האירוע המכונן מבחינתי. זה שאחריו אין חזרה. זה היום שבו אבד לי האמון בהצהרות של משטרת ישראל באופן סופי אודות אירועים ודיווחים בוודאי על תקריות ירי בהן מעורבים שוטרים. כל הודעות המשטרה בנושא הירי בקלנדיה היו לא נכונות. כולן! במהלך הזמן גם איבדתי אמון בהודעות המשטרה גם אודות חקירות.
צריך להזכיר – “מראם אבו אסמאעיל, בת 23, בהריון ואמא לשתיים, צעדה יחד עם אחיה אברהים בן ה-16 לכיוון מחסום קלנדיה. קרובי משפחתה טוענים כי מראם היתה בדרכה לקבל טיפול רפואי, וכי זו היתה הפעם הראשונה בה קיבלה אישור לעבור במחסום.” אני לא חושב שהייתה הוצאה להורג כמו שיחה מקומית. אבל אני בטוח שדבר מה רע מאוד קרה שם והוא דורש בירור רציני.
http://mekomit.co.il/קלנדיה-הוצאה-להורג/
מסתבר כרגע שלא נמצאה סכין על האח בוודאות והמרחק של מראם אבו אסמאעיל ואחיה היה כ 20 מטר מהמחסום. מה שמבטל את כל הטענות של המשטרה על זריקת סכינים, לעבר שוטרים ועוד.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3091604
המשטרה עכבה והוציאה צו איסור פרסום על החקירה ועל הסרטים שכן קיימים מזה חודשים רבים. כשיש סרטים שמראים את טענות המשטרה הם משוחררים מיד.
הסליחה שלי היום למשפחה של מראם ואברהים. הם באו אלינו לבקש סיוע רפואי הם בטחו בנו ואנחנו החזרנו אותם כגופות. יש שם שני ילדים ללא אם ללא סיבה ללא הצדקה. אין באמת סליחה ומחילה. כל ההתנהלות שלנו מאז האירוע הזה ומדובר על חודשים היא מבישה.
מי שחושב שיהיה ירי לא מוצדק רק כלפי פלסטינאים וזה לא קיים גם בישראל טועה טעות יקרה וקטלנית מאוד.
