הטור של יאיר לפיד נראה כאילו נכתב על ידי גרסת הבטא של לפיד שמסרבת ללמוד דבר, גם לא מהנטיה של עצמו לא לבדוק נתונים שהוא כותב. תקצר היריעה מלתאר את כמות האי דיוקים ההסטוריים והכלכליים המביכים בפוסט הזה. כבר על ההתחלה טוען לפיד שהמהפכה התעשייתית הראשונה החלה במאה ה 19 שזה כמובן דבר שטות מוחלט. בכל מקום אחר הוא היה הפוך ללעג ושנינה כאן הוא מקבל אהדה. נו שויין…וזו לא הבעיה העיקרית עם הפוסט הזה. יש הרבה מהסחורה המקולקלת הזו כאן.
הבעיה העיקרית שיאיר לפיד מנסה לרכב, כמו סוחרי חלומות אחרים ממפלגות אחרות, על חלום משיחי. יש מפלגות דתיות שמבטיחות גאולה דתית אלוהית, יאיר לפיד מבטיח את אגדת המוח היהודי. כל מה ששצריך, הוא טוען, זה תכנון אחר וישראל היא מעצמת מחקר ופיתוח מובילה בעולם.
כלכלות של מדינות מודרניות עוסקות בעיקר באספקת שירותים. למעלה מ-70% של הכלכלות מודרניות היא אספקת שירותים. האחוז שמופנה למחקר פיתוח בכל כלכלה מודרנית (ברמת המדינה) הוא באחוזים ספורים.
כן, יש כאן תעשיית היי טק נהדרת. והיא נהדרת לא בזכות כך שהמדינה מכוונת אותה, אלא הודות לבינלאומיות התעשייה שאיננה מאפשרת למדינה להפריע יותר מידי. וזאת למרות שמדינת ישראל עושה הכל בכדי לעשות את זה בכל מקום ותעשייה אחרת.
בניגוד לטענות ולאתוס שנבנה כאן, מדינת ישראל דווקא לא מצטיינת במיוחד במחקר ופיתוח בוודאי לא ברמת האקדמיה וגם לא ברמת החברות (האוניברסיטאות שלנו לא ממוקמות בשום צורה בצמרת הבינלאומית). יש לנו תעשיית היי טק נהדרת בעיקר בזכות הנטיה שהתפתחה כאן ליישום מקורי ומהיר של טכנולוגיות קיימות. היישום הוא בעיקר בתחומי טכנולוגיות עסקיות ומיועד לעסקים, וזאת על ידי שכבה דקה מאוד של אנשים יצירתיים במיוחד. בתקופה הנוכחית זה אפשרי. ייתכן שבעתיד זה יהיה פחות אפשרי.
אבל יאיר לפיד פורט על המאווים הסמויים של האנשים בנסיון למצוא צידוק לסבל שלהם מהמצב הכלכלי הנוכחי. כאילו דקה מכאן יש איזה פתרון קסם שאין לו מחיר כלכלי ושלא דורש רפורמות מבניות קשות כנגד מדינת ישראל עצמה. האתוס שצריך לפרק כאן זה האתוס של ההתערבות של המדינה והכוונת הכלכלה והאזרחים (שלא לדבר על קבוצות הכוח השונות שמחזיקות בעניבת חנק את כלכלת ואזרחי ישראל). המדינה בהקשר הזה הפכה בפועל למשרד להפרעה כלכלית מלשונו של דיקנס (מהספר שלו שפורסם בהמשכים דורותיי). את האתוס של פתרון הקסם משווק לפיד ואת זה הוא משווק יחד עם תיאורים מקבילים וקודמים שלו אודות תוכניות ותכנון. כאילו תוכניות לבד זה מה שדרוש ועצם הדיון הוא רוב הפתרון. כאילו כרגע כל הסיפור הוא הסבה מקצועית מאסיבית לאותם מקומות נכונים, הסבה שאותה צריכה המדינה לעודד (היו כאלו שעודדו בצורות שונות המרה מקצועית מאסיבית על ידי המדינה בעבר – זה לא הסתיים טוב). יש כל כך הרבה חורים בטענות שלו כמעט בכל תחום בפוסט הזה שזה בלתי נסבל ודורש זמן רב להסביר הכל. יאיר לפיד פשוט רוכב על המאווים של אנשים ומוכר להם חלומות באספמיה – חלומות בעיקר חסרי אחריות.
רק אנקדוטה אחת – טבע ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית נבנתה כאתוס על חיקוי של תרופות מקור באמצעות או הפרת פטנטים או המתנה לפקיעתם. החברה התרחבה והפכה מאוד רווחית בזכות הקופקסון. התרופה הזו הייתה דווקא תרופת מקור (וזאת כאמור בניגוד לאתוס של טבע) שהומצאה במכון וייצמן ויועדה בהתחלה לפתור בעיה אחרת – טבע עלתה עליה במקרה. טבע קרסה כאשר מנהליה יצאו במסע רכישות מטורף וחסר אחריות ופשר במטרה להחליף את הקף המכירות (אי אפשר הרי לקנות רק רווחיות) שהיה אמור לקטון בשל פקיעת הפטנט של הקופקסון. פטנט שאותו לא הצליחה טבע להאריך או תרופת מקור אחר שהיא לא הצליחה לפתח במקום או בנוסף לקופקסון. היה לטבע ומנהלי טבע מספיק זמן וכסף לעשות את זה – הם לא הצליחו. כאשר פג הפטנט חברות אחרות עשו לטבע מה שהיא עשתה להן – פתחו מראש תרופות חיקוי זולות יותר לאותו הרגע שבו יפוג הפטנט.
טבע זה כל הסיפור. גם במקום שבו כבר היה יתרון ישראלי גדול, לא היה המשך. הטענה שכאילו יש כאן איזה יתרון עצום ומתמשך במחקר ופיתוח מול המערב היא שטות ויוהרה בלתי נסבלת. יאיר לפיד, בדומה למנהלי טבע בזמנו, פצח כאן במסע רכישות מטורף וכמו מנהלי טבע הוא מנסה להרוויח קולות נטו באמצעות הגדלת המכירות. אבל את הטבע לא ניתן לרמות והחשיבה שלנצח יהיה כאן יתרון אינטלקטואלי (גם אם הוא קיים היום) וזאת למרות הבעיות המבניות הקשות כאן, הדורשות טיפול רציני וקשה, היא יוהרה משיחית. את זה מוכר כרגע יאיר לפיד – זו איננה מנהיגות. זה פשוט חסר אחריות וזה פשוט לנסות לרמות את הטבע ובעיקר את האזרחים.
.
System D 