יש מסקנה אחת ברורה מסיפור הגדר בעזה שעליה לא יכול להיות ויכוח – מי ששיווק ומשווק את הסיפור של גדר וגבול מוכר כפתרון של כל התחלואים פשוט מבצע הונאה על הציבור הישראלי. זו הייתה הססמא בזמנו של חיים רמון – גדר גבוהה שכנים טובים. זו הססמא של מפקדים למען בטחון ישראל וכל מיני לשעברים שעוד לא פגשו מיקרופון שסרבו לו. כמו גם עוד כל מיני “רעיונאים/פרסומאים ומומחים מטעם עצמם מהסוג הזה. זה היה הרעיון בבסיס הנסיגה מעזה. ומסתבר שאין לגיטימיות לישראל לעשות מה שהיא רוצה גם כאשר אנשים מאיימים לחצות את הגדר באמצעים לא אלימים לכאורה – וזאת כאמור בניגוד לכל מה שהבטיחו לנו. רק נצא מעזה ואז אם הם יעשו את הדבר הקטן ביותר אז תהיה לגיטמיות לעשות מה שאנחנו רוצים. כך הם הבטיחו לנו וכך הם עדיין מבטיחים. חשוב לומר מעולם לא האמנתי בטיעון הזה שניתן לעשות הכל ושמותר לעשות הכל בשם הביטחון. לדעתי אין לגיטימיות “לעשות הכל” ואין לכך לגיטמיות בוודאי לא בכל ארוע. זה לא היה נכון כשברק הצדיק את הנסיגה מלבנון בטיעון הזה (וזה גם לא עבד גם לא אצל ברק מה שלא מפריע לו לשווק את עצמו כמומחה ביטחון ואדם עם נסיון רב – הוא רק לא למד דבר מהנסיון הזה שלו וזה לא בגלל שהוא יהיר מידי זה בעיקר בגלל שהוא מוערך מידי בצבא, בקרב חבריו ובעיקר בעיני עצמו) וזה גם לא נכון גם בעזה וזה לא נכון בעוד מקומות. גם ההבאה של הכל לאיזו נקודת ארמגדון שבה אנו בשל המתניים הצרות שלנו ובשל חוסר היכולת שלנו לספוג נדחקים להתנהלות על בסיס מתארי אימים בשוטף היא פשוט מדיניות חסרת אחריות ועתיד. ואת כל זה משווקים לנו וכל זאת “ממומחי הביטחון”.
System D 