חשוב לי לומר את המילים הבאות בערב הסדר הוא חג החירות: חברה ליברלית לא יכולה ולא צריכה לשאת חוסר בליברליות כלפי אנשים בתוכה.
ליברליות אין משמעה שיש נכונות לשאת או לקבל חלקים בחברה שבשם הליברליות טוענים לזכות לבחור בפחות זכויות או בשלילת זכויות וחופש בחירה לחלקים בתוכם. יש מי שטוען שזו כפיה חילונית על חרדים – זו איננה כפיה חילונית – והשימוש במונח הזה מעיד על חוסר ההבנה של המשתמשים במונחים הללו.
אבל אם זו הבחירה וזה הקרב אז זה קרב שאני מוכן ללכת אליו ועליו. כפיה של זכויות אדם וערכים ליברלים הוא קרב ראוי וחשוב בעיניי. הוא בוצע במקומות שונים בעולם בתקופות שונות. גם בזמן מלחמת האזרחים בארה”ב טען הדרום (וגם רוצחו של לינקולן השחקן בות’ טען את הטיעון – שלינקולן רודן, בות’ בעיני עצמו כמשחרר מרודנים) שהצפון כופה על הדרום ערכים של חופש כאשר זו זכותו של הדרום במסגרת החופש גם להתנתק מארה”ב וגם לחיות במסגרת הערכים שהוא בוחר בהם עבדות.
ליברליות איננה מחייבת לשאת חוסר ליברליות ואיננה אומרת שהכל נסבל כולל חוסר ליברליות. רוצה לאחל חג חירות שמח אבל מדינת ישראל הופכת יותר ויותר דתית ועם פחות ופחות חירות. מהבחינה הזו הממסד הדתי היהודי (כמו ממסדים דתיים אחרים במאות קודמות) מייצג בדיוק הפוך ממה שהוא טוען שהוא מנסה לייצג. בפועל זה הרבה פחות חירות והרבה יותר דת. אני אזכור את זה בסדר הזה וניטלה ממנו המשמעות שהיית לו בעיני בעבר. כרגע זה נראה לי טקס הרבה יותר חלול והרבה פחות משמעותי עם כל הכפייה הדתית מסביב.
הרב הראשי דוד לאו אמר השבוע שכניסה לבתי חולים ללא חמץ היא מעט כמו מזוזה שבאלכסון – צריך לדעת להתכופף כשנכנסים פנימה. אני חושב שבך בדיוק הדגים הרב הראשי את כל ההבדל בין התפישות של הציבורים השונים. הרב לאו המייצג התעסקות בפרטי פרטים של איסורים העוסקים באוכל בכיסוי גוף ובעוד ועוד פרטי פרטים חסרי משמעות תוחלת ופשר המנסה לכפות כפיפות קומה בפני הרב לאו בחג החירות והרב המקביל לו מדגים את שיעור קומתו ההלכתי בעיסוק איזו ברכה בדיוק אומרים כשרואים אדם “שחום עור” (במה בדיוק עוסקים האנשים הללו כל היום?).אני רק רוצה להזכיר כי את אביו של הרב הראשי לאו שחרר במחנה הריכוז אדם שחור (ממש כך) מעניין שהרב לאו לא גינה את דבריו של הרב הראשי הספרדי אודות קופים/ואנשים כהי עור. אז הרב הראשי הרב לאו מייצג בחג החירות את הצורך להתכופף גם בפני הרב הספרדי וגם בפני הרב לאו ולהכפיף את המצפון ואת הצדק ואת החירות וזה מה שהוא דורש מאיתנו.
ואולי בלבכם כאשר תחשבו על החירות הערב ומי ומה בדיוק מייצג כפיה וחירות כבר תחשבו מעט במונחים אחרים ואם זה המצב אז: דיינו.
חג שמח.
