שני הרבנים הראשיים סיפקו בשבוע של חג החירות דוגמא ומופת לשיעור קומתם ובדיוק מה הם מייצגים. ראוי לציין ששניהם בנים ממשיכים של רבנים ראשיים בעבר.
הרב הראשי הספרדי דיבר על קופים ואדם שחור. והרב דוד לאו דיבר על צורך להתכופף.
הרב דוד לאו הוא בנו של הרב הראשי לשעבר מאיר לאו. חשוב לזכור מאיר לאו היה ילד יהודי במחנות ריכוז שונים, כאשר הוא שוחרר במחנה בוכנוואלד על ידי צבא ארה”ב שבו היו גם חיילים כהי עור. רבים מהם מסרו את חייהם בגבורה עילאית עבור החירות של עצמם, משפחותיהם, של עמם ושל עמי אירופה. הם גם נלחמו על חייהם וחירותם של ילדים יהודים חסרי ישע כמו הרב הראשי לשעבר מאיר לאו. בין המשחררים של מאיר לאו הילד בבוכנוואלד היה גם אביו של שחקן הכדורסל האגדי קארים עבדול ג’אבאר (שחום עור למי שלא יודע) – למאיר לאו היה קשר רב שנים עם אביו של קארים שהיה בפועל החייל האמריקאי הראשון שהוא ראה.
לרב דוד לאו הייתה בחירה השבוע. יכול היה לגנות את דבריו של הרב הראשי הספרדי בנוגע לאדם כהה עור והשוואתו לקופים ולדבר על חג החירות בהקשר הזה. הוא בחר לעסוק בפירורי חמץ ובצורך של הציבור החילוני להתכופף בפני בדיקת הפתי בר בשערי בתי החולים. מי שהתכופף מוסרית השבוע היה הרב דוד לאו. הוא ביזה את עצמו, את אביו, את המוסד שהוא מייצג ואת עמו.
האנשים שאמורים להסביר על חירות בהקשר ההסטורי מסבירים היום בעיקר כיצד יש לחתוך מראש נייר טואלט בכדי לא לחלל שבת. באותו הזמן הם בוחרים להתעלם מכבודם של האנשים שלחמו על חירותם ועל חיי הוריהם בקרבות הנוראיים באירופה.
זה מצבה של היהדות הרשמית והממלכתית בארץ ישראל החופשית – כולה טקס של הבלים וחוסר במשמעות אמיתית. אנשים קטני קומה שמתכופפים בכדי לקבל עוד מעט פירורי סמכות וכבוד – מגעיל ובזוי!
וראוי לסיים בדבריו של מרתין לותר קינג:
– Nothing in all the world is more dangerous than sincere ignorance and conscientious stupidity. Martin Luther King, Jr.
ואגב מאוד רצוי לא לומר לאדם אפרו אמריקאי “כושי” הם מבינים את המשמעות של המילה גם בהגייתה העברית ואני לא ממליץ לתת את ההסבר של הרב ליד אפרו אמריקאים או בכלל. ההסברים של התלמוד הבבלי לא יצילו אף אדיוט שידבר בצורה הזו מנחת זרועו של אדם שיעלב ובצדק מהאמירות הגזעניות והדוחות של “הראשון לציון”…
