שוחחתי עם הוריי לפני כשעתיים ואימי שאלה אותי אם לקחתי את אדם לבית הכנסת לשמחת תורה. היא הזכירה לי שפעם כשהיינו ילדים (לפני יותר מ 40 שנה) היינו הולכים עם דגלי תורה וישראל בגאווה גדולה לבתי הכנסת בסוף החג.
הזכרונות הללו קיימים אצלי מודחקים וצפו בכאב גדול.
ספרתי לה על התקיפה של רכב ובו משפחה של יהודים בגלל יהדותה הלא מספקת, בירושלים אתמול על ידי חרדים.
לפני 4 שנים עוד לפני שהכרנו את המושג הדתה הלכנו הדס איתן ואני לשמחת תורה כאן ברמת גן בשטח ציבורי פתוח. הדס רקדה עם איתן בן הארבע. אז הגיע הרב של רמת גן וביקש שנשים ירקדו בנפרד. כנראה שהריקוד של הדס עם איתן הפריע לו.
אנחנו לא הולכים שוב לשמחת תורה. זו לא השמחה שלנו כבר.
System D 