++++++++++++++++++++
פיליפינים, חצילים מהונדסים גנטית, מוחמד מורסי, צוללות נושאות נשק גרעיני, מצרים, ישראל, דניאל כהנמן, עמוס טברסקי, ניקולס טאלב, סטניסלאב פטרוב, צרנוביל שלנו
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
ב-9 בדצמבר 2015 פורסמה פסיקתו של בית המשפט העליון הפיליפיני בנוגע לניסוי בחצילים מהונדסים גנטית. פסיקה זו היא תקדימית וחשובה מאין כמותה, משום שלמאבק בבית המשפט בפיליפינים יש השלכות עולמיות. הפיליפינים ומדינות אחרות מהוות את החזית הניסויית העולמית בתחומים מסוימים כגון חקלאות. פסיקת בית- המשפט הפיליפיני מהווה את שיאו של הליך בירור ממושך ורציני, משל היה שדה קרב רעיוני, שבו הוטלו למערכה הטוענים והטיעונים הטובים ביותר הקיימים. סביב פסיקה זו התגוששו כמה מהחברות החשובות והמתקדמות בעולם [קישור].
פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 הוענק לישראלי דניאל כהנמן על מחקריו עם עמוס טברסקי(שלא היה בין החיים במועד הענקת הפרס). מחקריהם של כהנמן וטברסקי נחשבים פורצי דרך בתחומי שיפוט וקבלת החלטות. היבט משמעותי מאוד של מחקרים אלה שהם מלמדים אותנו לחשוב מחדש על נושא הסיכון והיכולת בכלל לאמוד סיכון. בעקבות כהנמן וטברסקי, התפתח התחום מאוד, ויש בו מובילי דעה עולמיים נוספים ביניהם גם ישראלים רבים. אחד החשובים שבהם הוא פרופ’ ניקולאס נאסים טאלב שנולד וגדל עד לגיל הנערות כשכן מצפון (בלבנון). טאלב ידוע גם בזכות ספריו כבדי המשקל ורבי התפוצה: ברבור שחור, הטעיה בשל מקריות (Fooled by Randomness). על ספרים אלה כתבו הן המגזין רב היוקרה Fortune והן ה-Wall Street Journal שהם מהספרים החשובים והחכמים שנכתבו מעולם. דניאל כהנמן אמר על טאלב:
“Taleb has changed the way many people think about uncertainty, particularly in the financial markets. His book, The Black Swan, is an original and audacious analysis of the ways in which humans try to make sense of unexpected events.”
לא אחת בוחרות חברות בינלאומיות לבצע ניסויים מתקדמים במקומות שניסויים אלה אינם מעוררים התנגדות ציבורית משמעותית, אם בשל תפיסת סיכון או נכונות לסיכון. פסיקת בית המשפט הפיליפיני אסרה על ביצוע ניסויים בחצילים מהונדסים גנטית בפיליפינים. את הפסיקה הסביר בית המשפט גם על בסיס עקרון הזהירות של טאלב.
עקרון הזהירות בהקשר הסביבתי
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++
כולנו מכירים את עקרון הזהירות העממי בצורותיו השונות כמו “עדיף לשמור על כללי הזהירות מאשר להצטער לאחר מעשה” – Better safe than sorry, או העיקרון הראשון לרופאים “קודם כל אל תזיק”, עוד. בית המשפט הפיליפיני בחר לעשות שימוש בעקרון הזהירות המתקדם יותר, שמוצאו ככל הנראה בגרמניה בשנות ה-80 של המאה שעברה, הקובע קובע כי:
” If an action or policy has a suspected risk of causing harm to the public, or to the environment, in the absence of scientific consensus (that the action or policy is not harmful), the burden of proof that it is not harmful falls on those taking an action that may or may not be a risk”.
או במילים אחרות, בתרגום חופשי ממאמר של ניקולאס טאלב: אירוע שפוטנציאל הנזק שלו הוא קטסטרופה אנושית בקנה מידה רחב יש צורך בוודאות מדעית מאוד גבוהה שקרובה לביטחון מלא שזה לא יתרחש כדי לנקוט פעולה. במקרים אלה, על-פי העיקרון, נטל ההוכחה עובר מהמתנגדים לפעולה לתומכים בה.
במאמר שכתבו טאלב וכמה מעמיתיו, מסבירים הכותבים את הרקע התיאורטי והניהולי לעיקרון ולשימוש בו, ומדגימים מצבים ורקע תיאורטי שבהם על עקרון הזהירות להיות מיושם. לפי גישתם, אסור לאמוד את פוטנציאל הנזק של אירוע בעל השלכות כלל אנושיות באמצעות כלים הסתברותיים רגילים כגון תוחלת האירוע. כלומר, גם אירוע שההסתברות שלו נמוכה מאוד אבל פוטנציאל הנזק שלו לאנושות או לסביבה אנושית הוא עצום, אסור לו שיבחן במונחי תוחלת. בעוד שעקרון הזהירות ידוע ובפועל כבר מיושם, החשיבות הגדולה של מאמר זה היא ניסוחו המדעי וההסברים הנלווים מאפשרים דיון שיטתי ורציני. בית המשפט העליון הפיליפיני עשה שימוש במאמר זה להסברת פסיקתו האוסרת ניסויים רחבי היקף בחצילים מהונדסים גנטית.
בית המשפט העליון בפיליפינים אימץ את עמדתו של טאלב לגבי הסיכון שבהפצת זני חצילים מהונדסים גנטית בהיקף נרחב בפיליפינים וקבע את התנאים המצטברים שבהם יש לאמץ את העמדה:
• מקרים שבהם הסיכון אינו ברור ו/או מוגבל.
• מקרים שהנזק עלול להיות בלתי ניתן לתיקון.
• נזק כולל שעלול להיות רחב ממדים.
בין הנימוקים של טאלב לשימוש בעקרון הזהירות דווקא במאכלים או צמחים מהונדסים גנטית, כפי שרצו ליישם בצורה נרחבת בפיליפינים: שלא ניתן להגביל ניסוי בהיקף נרחב כזה רק לפיליפינים. על בסיס מודלים קיימים של פיזור זרעים וצמחים, גם לצמחים מהונדסים גנטית יש נטייה להתפשט באופן טבעי, ובשל יתרונותיהם הגנטיים בתחומים מסוימים הם גוברים על צמחים אחרים גם בחלקות שלא שתלו אותם מבחירה. לפי טאלב, יש צורך לשמור על התקדמות מדעית מתונה בתחום ההנדסה הגנטית של צמחים וכזו שאינה חורגת בצורה משמעותית ומהירה מדי ממודלים טבעיים ומוגבלים של אבולוציה (במשתמע מספר מוגבל של שינויים בו בזמן). כמו-כן משתמע מדברי טאלב כי יש להגביל את הניסויים לתאי שטח קטנים ומבודדים. אי-החריגה ממודלים טבעיים והימנעות מקפיצת דרך נחשונית תאפשר לאנושות, במקרה של קטסטרופה, להתמודד עם תוצאות שליליות של השינוי כשעדיין ניתן להכילן.
+++++++++++++
סטניסלאב פטרוב היה מפקח התרעה מוקדמת רוסי בזמן שמערכת ההתרעה הרוסית דיווחה שהיא מזהה טילים גרעינים אמריקניים המשוגרים אל רוסיה מארה”ב ב-26 בספטמבר 1983 (בעת המלחמה הקרה בין המערב לברית המועצות ובנות בריתה), ושלושה שבועות אחרי הופל מטוס נוסעים קוריאני על-ידי הצבא האדום והרג מאות אנשים. החבר פטרוב קבע שהמערכת טועה בדיווח. על הפעלת שיקול הדעת הזה הוא נחשב עד היום לאחד האנשים שהצילו את העולם. כעשרים שנה יותר מאוחר הודו הרוסים בחצי פה שהיה פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטות הרוסי ואלמלא החבר פטרוב ושיקול הדעת שלו הייתה אפשרות ריאלית של תגובה גרעינית רוסית כנגד ארה”ב. פטרוב זכה לעיטורים רבים ולהכרה בינ”ל נרחבת, אבל הוא לא היחידי, כמובן.
המגזין המדעי Bulletin of Atomic Scientists פרסם מאמר אודות טעות מקבילה אמריקנית שקרתה בעיצומו של משבר הטילים בקובה (אוקטובר 1962). על-פי טענתם של אנשי צוות בבסיס טילים אמריקני באוקינאווה הם קיבלו הוראה לשגר 32 טילים גרעיניים על רוסיה. טילים אלו היו בעלי ראשי נפץ חזקים עשרות מונים מהפצצה שהוטלה על הירושימה. המאמר מגובה בראיונות. המערכת האמריקנית באותו הזמן דרשה שורה של אימותים טכניים והוראת השיגור צלחה את כולם. הגיון וזהירות של אנשי הצוות במקום מנעו קטסטרופה עולמית. אלו לא היו המקרים היחידים המתפרסמים לאחרונה. בארה”ב התפתח דיון נוקב בשאלה האם באמת נשק גרעיני מקביל מביא ליציבות וכמה באמת היינו קרובים למלחמה גרעינית גם בטעות.
פצצת אטום אחת
+++++++++++++++++
הטיעון המקובל הוא, שעל פי פרסומים זרים, יש לישראל אמצעי הרתעה מספיק רציניים (שחלה עליהם כמובן צנזורה עתיקה), ואי לכך איום קיומי מצד אירן הוא מדינה אחרת בעלת נשק גרעיני כלפי ישראל היא לא ריאלית.
דוגמא מעשית שמבואת בעניין הזה היא הדטאנט הגרעיני בין מדינות הענק הודו ופקיסטן. עימות רווי יצרים.
עימות זה הוא הדוגמא, יש כאלו הטוענים, שניתן לחיות בשלום עם דטנאנט גרעיני ועצם קיום כלי נשק גרעיני עשוי להבטיח שלא יעשה בו שימוש.
אבל נניח שאמצעי הבטיחות גדולים יותר היום (אינני בטוח כלל וכלל – אבל אפשר לקוות) ונניח שלא מדובר באזור רגיש שיש בו אנשים המקשיבים לקולות שקוראים להם לתקוף, אזי אנו נשארים עם הטיעון של איום מקביל המונע התקפה גרעינית על ישראל.
במשך תקופות נשיאות שונות של נשיאים אירניים מרפסאנג׳אני, דרך אחמדינג׳אד, ועד ימינו אלו, מחזיקה ההנהגה האירנית (ולא רק היא) בתפיסה שמדינת ישראל היא ״מדינת פצצת אטום אחת״ לפי הגדרתם. דהיינו שפצצת אטום אחת (או כמה במקביל) יכולות למחוק אותה כישות עצמאית מתפקדת.
זו איננה פאקיסטן נגד הודו, כי זה לא אותו סדר גודל ולא אותם שיקולים.
הנשיא רפסנג׳אני, שנחשב במערב כמתון בזמנו, הסביר בעבר כי שימוש באטום כנגד ישראל לא ישאיר דבר בעוד שתגובה ישראלית כנגד מדינות האיסלאם תפגע בהן, אבל לא תחסל את התרבות הערבית המוסלמית.
יתרה מכך, גם אם לא יהיה שימוש בפצצה גרעינית אירנית, הרי תחת האיום הגרעיני כשלעצמו ומתוך הבנה של ישראל את מידת פגיעותה ניתן יהיה לסחוט את מדינת ישראל ולא תהיינה חסרות סיבות.
++++++++
לפי מה שנטען באינטרנט, על פי בנימין בן שלמה, אישר בנימין נתניהו, על דעת עצמו בלבד, למצרים לרכוש מגרמניה צוללות בעלות יכולת נשיאה של טילים גרעיניים. הוא עשה זאת סביב אותו הזמן שהוא נאם בקונגרס נגד האפשרות שאיראן תהיה גרעינית.
הגרמנים היו צרכים אישור של מדינת ישראל לביצוע המכירה הזו כפי שהודה בכך בנימין נתניהו.
הוא גם היחידי, לפי הודאתו, שאישר את העסקה בלי שהתייעץ עם מערכת הביטחון הישראלית.
למצרים הסכם שלום עם ישראל עם זאת וזה לא סוד המצרים גם נערכים לעימות צבאי מול ישראל.
++++++++++++++++++
“ד”ר מוחמד מוחמד מוּרְסִי עִיסַא אֶל־עַיַּאט (בערבית: محمد محمد مرسى عيسى العياط; 8 באוגוסט 1951 – 17 ביוני 2019) היה פוליטיקאי מצרי, איש התנועה האסלאמיסטית האחים המוסלמים, שנבחר לנשיא מצרים ב-30 ביוני 2012 בבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה לאחר ההפיכה שסיימה את שלטונו של חוסני מובארכ.
בשנה שבה היה בתפקידו, נתקל שלטונו של מורסי במורת רוח ופעולות מחאה המוניות, שהגיעו לעיתים עד כדי מהומות אלימות ובסופו של דבר להדחתו ביולי 2013 על ידי צבא מצרים, בעקבות גל מחאות.
ד”ר מורסי הועמד לדין, הורשע באחריות להרג מפגינים ובריגול לטובת קטר, ונגזר עליו עונש של שישים שנות מאסר. במהלך משפטו, הוא התמוטט ומת.” (ויקיפדה)
ד”ר מורסי היה אוייב אידיאולוגי ואף מעשי של מדינת ישראל למרות שלמצרים הסכם שלום בעל תוכן עם מדינת ישראל. האפשרות שבמצרים המוסלמית הקנאית תתרחש הפיכה שתכפיף את מצרים לשלטון דתי קנאי מוסלמי היא לא בלתי סבירה לאורך זמן. והיא התרחשה בעשור הנוכחי במצרים. הצבא המצרי היה מספיק חזק בכדי להפיל את מורסי. בטורקיה הצבא הטורקי היה מספיק חזק נגד התנועה האיסלמית המקומית עד שהוא לא היה מספיק חזק יותר. התוצאה דיקטטורה עם המאפיינים מוסלמיים של טורקיה.
טורקיה ממדינה שהיא בעלת ברית היא הפכה, למה שניתן להגדיר במתינות, לבעיה עבור מדינת ישראל. זה יכול להתרחש שוב.
רק לפני מספר ימים התלונן העריץ הטורקי ארדואן שלטורקיה אין נשק גרעיני כי לא מאפשרים לו להיות בעלים של נשק כזה בעוד שלישראל,לטענתו, יש.
תארו לעצמכם כציד היה האזור שונה לו לטורקיה היה היום נשק גרעיני.
המצאות של צוללות עם נשק תקיפה גרעיני, על פי בנימין בן שלמה, בידי משטר מוסלמי קיצוני או עם פוטנציאל גבוה לההפך לכזה ועוד למדינה שנרצה או לא יש לה חיכוך קבוע עם מדינת ישראל, תהיה סיוט קיומי למדינת ישראל.
+++++++++++++++
בסדרה צרנוביל נחשפנו לתהליכי קבלת ההחלטות וההשתקה באימפריה הסובייטית המושחתת והגוועת.
נחשפנו כיצד אומץ של ותבונה של מספר מדענים מעטים ושדרות רבות של אנשי עמל רוסיים הצילו לא רק את צרנוביל אלא את כל מערב אירופה ומרכז אסיה מאסון גדול יותר.
בעיקר נחשפנו כיצד השתקה של כל דיון בצמרת הסובייטית המושחתת והמנוונת כמעט הביאה אסון בלתי נתפס ובלתי הפיך.
בישראל, ככל הנראה, יש הליך של השתקה על ההחלטה של נתניהו. התוצאות של, מה שנראה, כהתנהלותו המופקרת של נתניהו עלולות לרדוף אותנו עשרות רבות של שנים קדימה. הרבה מעבר לכל דבר אחר שעשה ממשלו לטובה ו/או רעה.
+++++++++++++++++++++
https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-669923
https://www.calcalist.co.il/…/art…/0,7340,L-3758848,00.html…
https://www.maariv.co.il/news/military/Article-689751…
System D 