לפני 20 שנה החלטתי שאני הולך לדרך תעסוקתית עצמאית. חשבתי שיום אחד אכתוב על כמה קשה אך נפלאה הייתה הדרך – ובכן היא הייתה קשה מאוד ובוודאי לא נפלאה גם לא בדיעבד.
היא הייתה קשה מנשוא לפעמים. עם הרבה מאוד רגעי משבר ממש רציניים.
היה לי הרבה מאוד מזל להגיע למה שנראה לי היום כמקום אחר וגם זה עוד לא בטוח כלל.
שילמתי מחירים מטורפים גם ברמה האישית משפחתית. הימרתי מספר פעמים על הרבה יותר ממה שיכולתי להרשות לעצמי. כשהיו הצלחות משמעותיות לא תמיד ידעתי לתרגם אותן נכון.
חשבתי שאני יודע יותר ממה שידעתי וכנראה זה עדיין נכון.
———————————
אין לי איזו תובנה יוצאת דופן בעניין למעט:
1. שמאוד מאוד קשה בישראל להיות עצמאי.
2. שמוסר התשלומים כאן מתחת לכל ביקורת בד”כ והיחס לספקי שירות קטנים הוא מתנשא והרבה מאוד פעמים מזעזע.
3. שכפי שנאמר לי בעבר בתחילת הדרך – אין כאן כבוד אמיתי לניתוח אנליטי אמיתי ולטיעונים תיאורטיים עקרוניים.
4. שהדבר שבאמת חשוב כאן היא היכולת להביא כסף ולהציג נראות.
————————————
ובכ”ז:
זה עשרים שנה אחרי ואני עדיין כאן עם הרבה מאוד מזל ולמרות הרבה מאוד שגיאות שעשיתי.
מעולם לא נשברתי למרות שהייתי קרוב מספר פעמים.
שלמדתי המון כיצד העולם באמת עובד.
שלא איבדתי לרגע את האמונה בנקודות ארכימדיות – שניתן באמצעות נקודת משען נכונה להניף את העולם.
ובעיקר והכי חשוב:
+++++++++++++++++++++++++++
שאני מאמין שצלחתי את מבחן מגילת סן מיקלה שלי כפי שתאר אותו אכסל מונתה בספרו האדיר ובהקשר הזה:
** אני עושה גם היום דבר מה שאני מאמין בו בכל ליבי ושבעיני הוא נקודה ארכימדית.
** אני עושה את זה עם הבחורה שהיא אהבת חיי ובשני הדברים הללו לא התפשרתי.
** שאם הייתי צריך לבחור היום בדיעבד הייתי בוחר בבחורה הזו ללא היסוס על פני כל דבר אחר -בדיוק כפי שבחר אכסל מונתה – בבחורה.

תמיד תהיתי אם בכל מקום אחר בעולם קל יותר להיות עצמאי מאשר בישראל.
עדיין בשנותיי הראשונות. עוברת כל מה שאתה עובר אך האושר לעסוק ללא פשרות במה שבאמת אוהבת מגמד כל מחיר.
החופש הוא התרומה, ההתפתחות המתמדת היא התשואה.
LikeLike
תרומה=תמורה
LikeLike